פסק-דין בתיק ת"א 15736-07

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים לפצות אותה בגין נזקיה בעקבות תאונה בה היתה מעורבת ביום 11.4.99 (להלן: "התאונה").

2.         התובעת ילידת 20.6.84, התגוררה במועדים הרלוונטיים לתביעה, כמו גם היום, בקיבוץ עין חרוד איחוד, נתבע מס' 1 (להלן: "הקיבוץ"), המבוטח באמצעות נתבעת מס' 2.

            ביום 11.4.99 ערכה תנועת "מחנות העולים" (להלן: "תנועת מחנות העולים") פעילות לנוער בשטח הקיבוץ אשר כללה משחק "פריזבי" במשטח דשא הנמצא במקום (להלן: "המשחק"). במהלך המשחק, תוך כדי ריצה, התובעת נפלה ונפגעה בברך רגל ימין. כמו כן, ביום 4.7.99 נפלה התובעת ונפגעה בשנית באותה ברך (להלן: "התאונה השנייה").

3.         לאחר אירוע התאונה נזקקה התובעת לטיפול רפואי, אשר כלל, בין היתר, שני ניתוחי ארטרוסקופיה וניתוח אחד לשחזור הברך.

4.         התובעת הגישה חוות דעת רפואית של ד"ר משה דניאל מטעמה ובהמשך חוות דעת משלימה, לפיהן נקבעה  לה דרגת נכות רפואית זמנית וצמיתה אשר יוחסו במלואן לתאונה. מנגד, הנתבעים הגישו חוות דעתו של ד"ר קליגמן בה נקבע כי בעקבות אירוע התאונה נותרה לתובעת נכות רפואית צמיתה בשיעור של 5% וכי הפגיעה בתאונה השנייה אינה רלוונטית לתאונה הראשונה.

            לאור הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים, ובהסכמתם, מונה פרופ' מיכאל סודרי כמומחה מטעם בית המשפט ובחוות דעתו הוא קבע לתובעת נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% לפי תקנה 48(2)(ב) לתקנות המל"ל בגין אי יציבות קלה בברך ימין ועוד 10% לפי תק' 48(2)(ז)(1) לתקנות המל"ל בשל תוצאות נזק מינסקלי בברך.

            יצויין כי מומחה בית המשפט קיבל את עמדת מומחה התובעת וייחס את מלוא הנכות הרפואית הצמיתה שנותרה לה לתאונה.

5.         במסגרת הדיון בתביעה העידו התובעת ומר ע.ר. מטעמה (להלן: "עד התובעת"). מנגד, מטעם הנתבעים העידו גב' נ.פ., אחראית ביטוח בקיבוץ עין חרוד (להלן: "נ.") והחוקר מר ב.ה (להלן: "החוקר"). כמו כן, לבקשת הנתבעים, המומחה מטעם בית המשפט, פרופ' סודרי, נחקר על חוות דעתו.

ד י ו ן:

6.         בין הצדדים מחלוקת באשר לנסיבות התאונה, ליתר דיוק, הסיבה או המכשול, ככל שהיה, אשר גרם לנפילת התובעת בתאונה. כן חלוקים הצדדים ביניהם בשאלת האחריות וגובה הנזק.

7.         בסעיף 8 לתצהיר עדותה הראשית טענה התובעת לעניין סיבת אירוע התאונה, באומרה:

" תוך כדי המשחק, רגלי הימנית נתקבלה בגומחה שהיתה במשטח הדשא ועקב כך נפלתי, תוך שסובבתי את רגלי הימנית (להלן: "התאונה")".

גרסת התובעת לעיל אינה עקבית ודומה כי היא השתכללה עם הזמן באופן שיתאים לאינטרס שלה במשפט.

8.         לתצהיר התובעת צורף תיעוד רפואי מיום אירוע התאונה וסמוך לאחריו שבו אין זכר למכשול שגרם, כביכול, לאירוע התאונה. להלן פירוט המסמכים:

א.         ביום אירוע התאונה נבדקה התובעת במרפאת קופת חולים בה היא חברה, ובמכתב הרופא נרשם כדלקמן: 'בת 15 החליקה, קבלה מכה בברך ימין".

ב.         בתעודת חדר המיון אליו פנתה התובעת ביום התאונה שוב אין זכר למכשול בו, כביכול, נתקלה בעת אירוע התאונה וכל שנרשם לעניין זה היה " בת 1/2 14 בריאה בד"כ. היום לדבריה תוך כדי משחק סובבה את ברך ימין ונפלה".

            בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי היא נשאלה בחדר המיון לסיבת אירוע התאונה ולמיטב זיכרונה היא סיפרה על קיום גומחה בדשא, אולם, הדבר לא נרשם הואיל ו-" או שלא ציינתי מספיק במפורש למי שרשם את הדו"ח הרפואי, או שהתעסקתי בכאבים שהיו לי באותו רגע. לא שמתי לב" (שם, עמ'  21 שורה 18 לפרוטוקול הדיון).

            נימוק התובעת לעיל אינו משכנע בעיניי, זאת לאור העובדה כי חלק מהתיעוד הרפואי כמפורט לעיל ובהמשך, נערך לאחר שכאביה עברו ולא רק ביום התאונה.